התקנון מגדיר את היחסים בין חברי האגודה בינם לבין עצמם וכן בין החברים לבין האגודה. התקנון מהווה חוזה בין כל הצדדים. התקנון מסדיר גם את אופן פתרון הקונפליקטים והסכסוכים באגודה וחלה חובה על כך שסדרי פתרון הקונפליקט יפורטו בו כחלק מההסכמות בין האגודה לחבריה, ובין חבריה לבין עצמם.
הסיבות לקונפליקטים
הקונפליקטים בין האגודה לבין חבריה נובעים מהיותה של האגודה ישות משפטית, אשר סמכויותיה נקבעו בתקנון. ללא סמכויות אין קונפליקט. בין סמכויות האגודה אשר עלולות ליצור סכסוך נמנית היכולת לקבל החלטות המשפיעות על הפרט מתוך ראיית האינטרס של האגודה, ולאו דווקא מתוך ראיית האינטרס של הפרט.
סמכויות האגודה יכולות להצמיח קונפליקטים לא מעטים, בעיקר בין חברי האגודה לאגודה ובין ועד ההנהלה (המוציא לפועל של האגודה) לבין חברים או לבין ועדת ביקורת. הקונפליקטים נוצרים בעיקר במקרים שבהם הייצוג של האגודה אינו תואם את דעתו של יחיד או את האינטרסים והזכויות של קבוצה.
מדובר גם במתח הטבעי הקיים בכל קבוצה בין המטרות והאינטרסים של הקבוצה לבין האינטרסים והמטרות של היחיד. אל מול ההיחלשות של הקולקטיב שהוא וולונטרי באופיו, מתחזק היחיד בשל מגמת "חופש האדם וחירותו", כך שבבסיסה האגודה כמעט ואינה יכולה לכפות את רצונה על היחיד. האגודה נסמכת על הרצון הטוב של חבריה ועל העובדה שכולם יודעים שאם כל אחד מחבריה יעדיף את האינטרס האישי שלו, תישמט הקרקע מתחת לרגלי האגודה. על מנת למנוע "שבירה של חוקי המשחק", שהם פנימיים ואין להם תקפות משפטית משמעותית, האגודה חייבת להתנהל בשקיפות ובהוגנות מרבית ולהכיל את דעות המיעוט על ידי הקשבה והתחשבות.
הקונפליקטים בין החברים לבין עצמם נובעים בעיקר מאופי החיים המאוגד ומעצם חיי הפרט זה לצד זה, שעלולים ליצור ניגודי אינטרסים בעניינים שונים.
סוגי קונפליקטים
מספר סוגי הקונפליקטים באגודה רחב. להלן מספר דוגמאות המהוות רק חלק מן המכלול הקיים:
להוסיף תגובה | אין תגובות לרשומה זאת | קישור ישיר לקטע | בית |