בשנים האחרונות קטנה משנה לשנה יכולת גיוס משאבים ליישוב הקהילתי. גופים ציבוריים, כגון משרדי ממשלה והסוכנות היהודית שהעבירו בשנים עברו תקציבים ליישובים - אם במישרין ואם דרך המועצה, כמעט ולא עושים זאת יותר.
היום, על היישוב למצוא מקורות מימון נוספים מעבר לחיובי המיסים של האגודה ולהעברות המתקבלות מהמועצה .
ניתן למצוא מקורות מימון אחרים, אך הדבר תלוי מאוד בהגדרת היישוב - האם הוא מוגדר כמושב או כיישוב קהילתי.
ביישוב המוגדר כמושב ישנן אופציות רבות יותר בגיוס כספיים, מכיוון שלמושב יש שליטה על משבצת הקרקע וניתן לפתח את הקרקע למטרות תעשייה, מסחר ושירותים.
מקורות מימון חיצוניים ביישוב קהילתי:
- התקינו גגות סולאריים על מבני ציבור
- השכירו מבני ציבור שאינם פעילים
- השכירו ציוד של היישוב לצרכים פרטיים
- גייסו תורמים למימון הקמת תשתיות ציבוריות, כגון הרחבת מועדון, גן משחקים וכיו"ב. לשם כך היעזרו בקשרי מועצה ובקשרים של חברים ביישוב. פנייה לתורם דורשת הכנת "תיק תורם".
מקורות מימון במושב או ביישוב קהילתי שקיבל הרשאה חריגה מהמינהל:
- לאחר קבלת הרשאה חריגה מהמינהל, ניתן להחכיר שטחי תעסוקה ולהשכירם בהחכרת משנה
- ניתן להקים אזורי תעשייה, מסחר ושירותים על קרקע של המושב. מדובר בתהליכים שאינם פשוטים ובעלות כספית לא מבוטלת, אך ישנם יזמים באזור שמוכנים להיכנס לשותפויות כאלה ואחרות עם היישובים
צמצום הוצאות:
- שיתוף פעולה עם יישובים סמוכים להוזלת עלויות של בעלי מקצוע כגון: איש אחזקה, רכז נוער ועוד
- שיתוף פעולה עם יישובים סמוכים להוזלת עלויות של נותני שירותים כגון: גינון, הנהלת חשבונות, ייעוץ משפטי ועוד.