שכנות טובה בתחום הקיימות והסביבה - מקרה בקעת בית הכרם

בבקעת בית הכרם התגלו 2 בעיות מרכזיות:

1. גלישת ביוב מיישובי אל-שגור (מג'דל כרום, דיר אל אסד ובענה) לנחל בית הכרם החלה בשנת 1995 ונמשכת עד היום. הביוב הגולמי זורם בתעלות הניקוז, בנחלים ובסמיכות לבתי המגורים הסמוכים לתחנות השאיבה, ויוצר תנאים תברואתיים מסוכנים כגון: מוקדי דגירת יתושים, זיהום מי תהום, ריח רע ועוד. שמורת הטבע נחל שגור, אחת היפות בגליל, סגורה למטיילים מזה 17 שנים ולמעשה נלקחה מהציבור הרחב, כך שנוצר נזק כלכלי וגם פגיעה באפשרויות בילוי שעות הפנאי של תושבי מדינת ישראל.
2. ריבוי פסולת - בהיעדר יכולת לפינוי פסולת בשל ניהול כלכלי ומקצועי כושלים, הפסולת של יישובי אל-שגור,נערמת בצידי הדרכים ונשרפת לעיתים קרובות, תוך יצירת מוקדי זיהום אויר קשים וסכנה אמיתית לחיי אדם, הנובעת מחשיפה למחלות בדרכי הנשימה, למחלות ממאירות ועוד.

למרות ניסיונות חוזרים ונשנים לפנות למשרד להגנת הסביבה ולמשרד הפנים לפתור את הבעיות, הבעיות טרם הוסדרו.

הוקמה קואליציה של עמותות וארגונים שכללה את עמותת "התקווה" ("אל אמל") שעב, "החברה להגנת הטבע", עמותת "הסביבה", מועצה אזורית משגב, עיריית כרמיאל, "שתי"ל - שירותי תמיכה ויעוץ לארגונים", "אל"ס - אזרחים למען סביבה בגליל" ו"צלול"- עמותה לאיכות סביבה.
בעידוד הקואליציה ובתמיכתה התפתחה התארגנות של תושבים מיישובים יהודים וערבים בבקעת בית הכרם, בניסיון לשנות את פני הדברים. ההתארגנות נקראה: "הפורום האזרחי לקידום פתרונות למפגעים סביבתיים באזור בקעת בית הכרם" (היישובים דיר אל אסד, תובל, בענה, גילון, מג'ד אל כרום וצורית) ולהלן תקרא: "הפורום האזרחי".